כולם כבר מבינים…
כל מי שקם בבוקר, לא ביקיצה טבעית, אלא כי השעון מעיר אותו, ביום שישי, די חשוך בחוץ והשמש עוד ישנה – מבין.
כל מי שמעמיס את האופניים, אחרי שהצליח להתעורר, נוסע בכבישים הראשיים ורואה כי מי שחולק איתו את הדרך טעון גם הוא בזוג אחד או יותר של אופניים – מבין.
כל מי שאחרי שעה של נסיעה, או פחות, מתפלא שה WAZE מצליח לכוון אותו ליעד הלא נודע, שנראה כמו מרכז הלא כלום ("…קצת אחרי המגדל תיקח שמאלה, תפנה בשביל העפר אחרי האבנים, זהו הגעת"), שוב נשאר חסר אונים לעובדה שהגיעו אנשים לפניו והם כבר עסוקים בלפרוק את האופניים מהרכבים ("המקום הזה נראה כמו שוק") – מבין.
משהו קורה בארץ הקטנה שלנו.
כבר כתבו ודיברו על זה בלי סוף – הפכנו למעצמת אופניים. כולם כבר מבינים.
אולי יותר נכון להגיד "כולם יודעים" כמו שלאונרד כהן אומר באחד משיריו “Everybody knows” (השיר הוא חלק מפסיפס מוסיקלי נהדר שמקשט את הסרט "רדיו חזק")
כולם יודעים שברגע שבחרת לעלות הדרך למטה קשה (אם היא במסלול מהיר מה טוב)
ויגידו החכמים: בחרת אופניים בחרת טוב.
לאחרונה זה נעשה ברור: אין חלקה טובה שאין בה התרחשות דו גלגלית.
אני חובב קליפים, אם זה מוסיקה או אופניים, כשאני מדליק את הטלוויזיה הבחירה הראשונה שלי היא ערוצי המוסיקה ואחר כך ערוץ Extreme
וכשאני משוטט באתרי האינטרנט השונים לרוב אני מוצא חומרים שנעשו בחו"ל. יש "יובש" רציני בכל מה שקשור בקליפים תוצרת הארץ.
בניגוד לנאמר למעלה, מהבחינה האומנותית התחום הזה בתולי לחלוטין.
רוב הקליפים, שמשלבים רכיבות אופניים, מתארים את הדחקות של טיולי סוף השבוע של החבר'ה במצלמת GoPro,
עם מינימים עריכה במקרה הטוב, ולפעמים עם תוספת פס קול במקרה הטוב יותר.
זהו המצב נכון להיום, התחום הזה עדיין בהתהוות אבל אולי השינוי בדרך (הוא רק תקוע העליה?)
ממצמץ כלא מאמין, לוחץ על כפתור ה PLAY שוב ושוב, ומאושר למצוא סנונית ראשונה של קליפ תוצרת כחול לבן.
אני שמח לשתף אתכם, ובכך גם לנסות לקדם את היצירות הראשוניות האלו, בשני קליפים שנעשו על ידי הרוכב אמן:
סהר קמינסקי (כחול לבן כבר אמרתי, נכון?)
הקליפ הראשון נעשה בשיתוף ועבור חברת Pilo.co.il
חברה ישראלית שמפתחת ומיצרת רכיבי אופניים שונים כמו: אוזניים מתחלפות, באש גארדים וסטמים.
הוא נעשה בבייק פארק חרמון (שגם יארח את תחרות הדאון הייל הקרובה ב 13/10/12 מבית היוצר המבורך של כספי – פרטים נוספים בפורום)
והקליפ השני ברכיבה זורמת ביער משגב שבצפון.
הקליפים צנועים אבל רואים שנעשו באהבה לצילום ולרכיבה
(לצורך השוואה בסרט “Where the Trail Ends” השקיעו מספר מליוני דולרים.)
סהר, כל הכבוד לך! תמשיך לרכוב, לחוות, לערוך וליצור. מכאן אפשר רק לעלות (או שעדיף ירידה תלולה).
אני מקווה שנוכל לראות עוד קליפים נוספים בקרוב…
