Rss

The North Face

בדרך למטה…

אין אחיזה, אין אחיזה, אוחז חזק את הכידון, המדרון תלול ומושך חזק למטה. הלב פועם במהירות. למזלי אני חנוט ב"צביבצב" שאמור להדוף את הקרקע במקרה שאני נמרח כאן על השביל.

הקרקע לא ידידותית והיא לא עושה הנחות. אתה לא חושב ורק מנסה לשרוד את המדרון. הנוף מסביב כל כך יפה ופסטורלי, מנוגד לגמרי למטרה אליה הגענו.

עוד פניה חזקה על הברם, עוד קפיצת גשר שמרוקנת ממך את האוויר, ולפינלה רמפה שלוקחת אותך באלגנטיות של שיפוע אל סוף המסלול וחזרה לנקודת ההתחלה.

והנה אתה שוב מחכה בקוצר רוח למתקן המתאים ברכבל כדי להעמיס את האופנים ולהתחיל עוד ראן.
יש לך 15 דקות לסדר את הנשימה ולהתפעל מהנוף עד לפסגת ההר. כדי להביא את עצמך בחמש דקות למטה.

ברוך הבא לבייק פארק חרמון.

צופה אל הבאות

צופה אל הבאות

זה התחיל לפני מספר ימים, הצטרפתי לקבוצת AM:PM. , קבוצת facebook  לרוכבי All mountain  וכבר התחיל האקשן.
נאור גל-ים, מנהל הקבוצה, חיפש עוד אנשים מורעלים על רכיבה כמוהו, התחיל לגלגל את רעיון הרכיבה בחרמון.
נפתחה קבוצת what’s App  לארוע, ומטח של הודעות הפגיז לי את הסלולר.
מי בא, מי מביא, איך, מה, מי לוקח, מי מחזיר, מה נשאר?

נסגר על 12 אמיצים שהתייצבו ב 10:00 בבוקר במדרונות החרמון. לרובנו זה ביקור ראשון בהר.
הצוות המקומי המנומנם משהו מעלה אותנו על מדים:
צבי-צב, מגנים מכל הצבעים והמנים, וקסדת פול-פייס.
נחמד שאפשר לקבל את כל הטוב הזה תמורת 50 ₪. עוד 130 ₪ לפס יומי לרכבל ואנחנו כבר למעלה.

.facebook_717043921

ראן מאדום לשחור

רכיבה בחרמון היא חוויה מסוג אחר.

היא לא דומה לשום רכיבה אחרת בארץ. אם אתם רגילים לנוף בן שמן והסביבה זה שונה בתכלית.
לוקח כמה ראנים להבין מה אתה עושה עם עצמך, עם האופניים, ועם המדרון התלול שמושך אותך למטה.

באתר ישנם שני מסלולים האדום והשחור. המסלול הירוק השלישי נסגר.
אולי החום של הקיץ הכריע את רענן, בונה המסלולים באתר, מלתחזק את המסלול הנוסף, או שהגענו מוקדם לעונה.

פתחנו עם המסלול האדום, לפני הכניסה לסינגל מקדמים את פנינו טיבלים לחימום האווירה.
הראשון לוקח אותך למעלה וגבוהה, אין לי תיק על הגב כך שההמראה לא צפויה, אחריו באים עוד שלושה, ברם לימין שמוביל לסיבוב על קיר לשמאל והגעת לנקודת ההתחלה.
חימום נחמד לפתיחה…עד כאן הכול נחמד…

המסלול האדום זריז. בחמש דקות של אושר ואתה למטה. ישנם סוויצ'בקים וברמים לרוב, מספר דרופים וגשרי עץ ורמפה לקינוח. האדמה לעיתים חולית ולעיתים מרובת אבנים. הקפיצות לא גבוהות במיוחד ובנויות בצורה כזו שלא חייבים לקפוץ, אפשר גם להמשיך באותו קו ולזרום את המסלול עד למטה.
רענן בהחלט הקפיד על בניה שפויה כך שתוכל לעבור גם במהירות איטית ולהגיע שלם למטה.

בראן השלישי מתחילים להשתחרר, ומתחיל הפאן. הבלמים עובדים פחות, הגוף עובד יותר ואתה מתחיל להבין מה קורה ומה צריך לעשות כדי לשרוד את המסלול.

בראן הרביעי יש לי פנצ'ר. גם כאן רענן מגיעה לעזרה ויחד מחליפים פנימית כך שאפשר להמשיך. הוא בוחן את הגלגל אחורי הדק וצוחק, "אתה יוצא למלחמת עולם עם אקדח", טוב מאוחר מדי לסגת עכשיו.

שוב עולים למעלה. הפעם בוחרים בכבשה השחורה של ההר – המסלול השחור.
הקרקע מדורדרת וחסרת אחיזה, בשילוב עם מדרון תלול שמצדיק את התואר לסינגל.
לפני הכניסה למסלול מתאר לי דרור, חבר באגודת ה AM:PM  שהכרתי באתר, על הביקור הקודם שלו ב"שחור",
בדרך לא דרך הוא הצליח לשבור את שתי הידיים ומספר צלעות. איכשהו אחרי הרכיבה הוא הצליח לנהוג כל הדרך הביתה ולהשתתף באספת הורים.
בהחלט סיפור מעודד – חומר מעורר מחשבה. שם את זה מאחורי וממשיך בעקבותיו.
אין אחיזה בגרוש יורדים על חול ואבנים, יותר נכון מחליקים, עד לגשר עץ מהונדס לתפארת.
ממשיכים בסיבובים תלולים ומגיעים לקפיצת העמוד. ככל שתשחרר את עצמך ואת האופניים תגיע רחוק יותר.

ביקור בהר

זהו זמנך עבר…הגעת שוב למטה. ושוב ההר והרכבל קוראים לך לבוא. לטפס שוב למעלה ולרדת חזרה.
המסלול בחרמון  הוא חוויה. אזור לא מוכר, רחוק.
רחוק מאוד מהסביבה הטבעית של רובנו. אבל הוא מאפשר טעימה לסוג אחר של רכיבה. DH  טהור. אתה יכול לנסות להבין איך מרגישים הרוכבים המנוסים, שמנצחים את ההר ומאלפים את המדרון עושים בו שפטים. שולטים בכל אלמנט, מרחפים בכל טיבל… החרמון הוא טעימה מהסגנון הזה…ולכן עד שלא תנסה לא תדע.
אפשר לאהוב ואפשר שלא, אבל הוא בהחלט משנה את תפישת העולם שלך כרוכב

ובהחלט יכול לפתוח לך את הראש (תרתי משמע).

 

ועכשיו אחרי שהקור הצפוני ציננן אותנו, אפשר להתרשם מעבודת בניה מסוג אחר.
לפני 10 שנים החליט בחור בשם דיב ווטסון (לא חבר של שרלוק…) לרחף בסטייל מעל הכבישונים בטור דה פרנס דה אז.
כעט, אחרי חצי שנה של תכנונים, חודש של בניה חרישית ואין ספור ספקות חוזר על התעלול בחור בשם רומן מרנדט.

 

לטרק המקסים שמלווה את יצירת האומנות הזו קוראים "The Deep" ומבוצע על ידי להקת Data Romance צמד אלקטרוני מקנדה שמייצר סואנד חללי ועמוק.
בהחלט פס קול ראוי לעבודת הצוות. את האלבום הראשון שלהם ניתן ומומלץ להוריד בחנות ה iTune הקרובה לביתכם.

 

 

Made in Israel

כולם כבר מבינים…
כל מי שקם בבוקר, לא ביקיצה טבעית, אלא כי השעון מעיר אותו, ביום שישי, די חשוך בחוץ והשמש עוד ישנה – מבין.

כל מי שמעמיס את האופניים, אחרי שהצליח להתעורר, נוסע בכבישים הראשיים ורואה כי מי שחולק איתו את הדרך טעון גם הוא בזוג אחד או יותר של אופניים – מבין.

כל מי שאחרי שעה של נסיעה, או פחות, מתפלא שה WAZE מצליח לכוון אותו ליעד הלא נודע, שנראה כמו מרכז הלא כלום ("…קצת אחרי המגדל תיקח שמאלה, תפנה בשביל העפר אחרי האבנים, זהו הגעת"), שוב נשאר חסר אונים לעובדה שהגיעו אנשים לפניו והם כבר עסוקים בלפרוק את האופניים מהרכבים ("המקום הזה נראה כמו שוק") – מבין.

משהו קורה בארץ הקטנה שלנו.
כבר כתבו ודיברו על זה בלי סוף – הפכנו למעצמת אופניים. כולם כבר מבינים.
אולי יותר נכון להגיד "כולם יודעים" כמו שלאונרד כהן אומר באחד משיריו “Everybody knows” (השיר הוא חלק מפסיפס מוסיקלי נהדר שמקשט את הסרט "רדיו חזק")

כולם יודעים שברגע שבחרת לעלות הדרך למטה קשה (אם היא במסלול מהיר מה טוב)
ויגידו החכמים: בחרת אופניים בחרת טוב.
לאחרונה זה נעשה ברור: אין חלקה טובה שאין בה התרחשות דו גלגלית.

אני חובב קליפים, אם זה מוסיקה או אופניים, כשאני מדליק את הטלוויזיה הבחירה הראשונה שלי היא ערוצי המוסיקה ואחר כך ערוץ Extreme
וכשאני משוטט באתרי האינטרנט השונים לרוב אני מוצא חומרים שנעשו בחו"ל. יש "יובש" רציני בכל מה שקשור בקליפים תוצרת הארץ.
בניגוד לנאמר למעלה, מהבחינה האומנותית התחום הזה בתולי לחלוטין.
רוב הקליפים, שמשלבים רכיבות אופניים, מתארים את הדחקות של טיולי סוף השבוע של החבר'ה במצלמת GoPro,
עם מינימים עריכה במקרה הטוב, ולפעמים עם תוספת פס קול במקרה הטוב יותר.
זהו המצב נכון להיום, התחום הזה עדיין בהתהוות אבל אולי השינוי בדרך (הוא רק תקוע העליה?)

ממצמץ כלא מאמין, לוחץ על כפתור ה PLAY שוב ושוב, ומאושר למצוא סנונית ראשונה של קליפ תוצרת כחול לבן.
אני שמח לשתף אתכם, ובכך גם לנסות לקדם את היצירות הראשוניות האלו, בשני קליפים שנעשו על ידי הרוכב אמן:
סהר קמינסקי (כחול לבן כבר אמרתי, נכון?)

הקליפ הראשון נעשה בשיתוף ועבור חברת Pilo.co.il
חברה ישראלית שמפתחת ומיצרת רכיבי אופניים שונים כמו: אוזניים מתחלפות, באש גארדים וסטמים.
הוא נעשה בבייק פארק חרמון (שגם יארח את תחרות הדאון הייל הקרובה ב 13/10/12 מבית היוצר המבורך של כספי – פרטים נוספים בפורום)

והקליפ השני ברכיבה זורמת ביער משגב שבצפון.
הקליפים צנועים אבל רואים שנעשו באהבה לצילום ולרכיבה
(לצורך השוואה בסרט “Where the Trail Ends”  השקיעו מספר מליוני דולרים.)

סהר, כל הכבוד לך! תמשיך לרכוב, לחוות, לערוך וליצור. מכאן אפשר רק לעלות (או שעדיף ירידה תלולה).
אני מקווה שנוכל לראות עוד קליפים נוספים בקרוב…